<h1>פסקי או"ז סימן קכ"א</h1>
<h2>דף מט:</h2>
הלכה כרבי אליעזר דאמר יש פדיון לע"ז. וכל היכא דליכא למישרי בזה וזה גורם, יוליך הנאה לים המלח. וכן בחבית של יין נסך שנתערבה בשל היתר יוליך הנאה לים המלח ומותרת בהנאה ולא בשתייה. ולא התירו לעשות כן לכתחילה אלא משום הפסד מרובה, כגון נתערבו באחרות. ויש שבח עצים בפת, דוקא כשאבוקה כנגדו. וחמץ בפסח דאסור במינו במשהו [אפי' בהנאה, יליך דמי הנאת איסור שבו לאיבוד ומותר ליהנות]. אבל באכילה אסור, דסוף סוף טעם חמץ קא טעים.
